<h1>שבלי הלקט הקצר דין קנוח סימן ל"א</h1>
<h2>דף טו:</h2>
וקתא ר"ל מאנקו, שיש בו שני סכינין מב' צדדין אוסר ר' לעשות אחד בשר ואחד גבינה כדאמרינן לשחוט במגל יד אסור דגזרינן האי גיסא אטו האי גיסא.
<h2>דף קד:</h2>
סכין שנשתמש בה בשר ע"י חמין, אסור לחתוך בה גבינה חמה מבושל וצלי בלא הגעלה, ולגבינת צונן צריך נעיצת קרקע עשרה פעמים ומותר. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. סכין שנשתמש בה בשר על ידי חמין, אסור לחתוך בו גבינה חמה מבושל וצלי בלא הגעלה, ולחתוך גבינה צונן צריך נעיצת קרקע קשה עשר פעמים ומותר.
וקתא שיש בה שני סכינים משני צדדים, אוסר רבי לעשות האחד לבשר והאחד לגבינה כדאסרינן לשחוט במגל יד דגזרינן האי גיסא משום האי גיסא. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. וקתא ר"ל מאנקו, שיש בו שני סכינין מב' צדדין אוסר ר' לעשות אחד בשר ואחד גבינה כדאמרינן לשחוט במגל יד אסור דגזרינן האי גיסא אטו האי גיסא.
<h2>דף קה.</h2>
הלכה. בכל מילי הוי קינוח הפה, בין חם בין צונן, בין דחיטי בין דשערי. שצריך לאכול פת מעט בין גבינה לבשר לבר מקימחא ותמרי וירקא, דלא הוי קינוח הפה משום דרכים הם. והר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו השיב, על עוף וגבינה הנאכלים באפילוס פי' בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה, לפי שאנו מחמירין בזמן הזה, דוקא עוף אחר גבינה מותר, אבל גבינה אחר עוף אין לאכול באותה סעודה כמו שאר בשר. מצאתי בירושלמי בפסחים פרק אלו דברים, [פ"ו ה"ד] תני חגיגה הבאה עם הפסח היתה מתבערת עמו, איתא חמי, חגיגה נאכלת לשני ימים ופסח נאכל עד חצות. ותימר הכין בעולה עמו על שלחנו. התבשילין העולים עמו על השלחן צריכים להתבער עמו. א"ר יוסה הדא אמרה ההין דאכל חובץ ובדעתיה למיכל קופד צריך מבער פיסתא. חובץ פי' גבינה. (קופה) [קופד] פירוש בשר. פיסתה — פת. גבינה שהיתה מלוחה מחדש. ונמצא תחתיה מעט חתיכות בשר דבוק בה. ושאלו לרבנו שלמה, והורה לחתוך מקום דבוק הבשר ולהשליך והשאר מותר. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. הלכה, בכל מילי הוי קנוח הפה בין חם בין צונן בין דחיטי בין דשערי שצריך לאכול פת מעט בין גבינה לבשר, לבד מקימחא ותמרי וירק דלא הוי קנוח הפה משום דרכים הם. גבינה אחר עוף אין לאכול באותה סעודה כמו שאר בשר. גבינה שהיתה מלוחה מחדש, ונמצא תחתיה מעט חתיכת בשר דבוק בה, שאלו לר' שמואל והורה לחתוך מקום דיבוק הבשר ולהשליך והשאר מותר.
<h2>דף קח.</h2>
מעשה בא לפני ר' יצחק בי"ר שמואל, בקדרה רותחת שנפל טיפת חלב על צדה החיצון כשהיתה על האש. ואסרו רבינו, מטעם חתיכה עצמה נעשית נבלה, ופלט החום מעבר אל עבר ונעשה הוא עצמו נבלה, ואסר כל הרוטב שבפנים, אפילו שיש בו יותר מששים. אע"פ שאם נפל ברוטב היה מפעפע בכל הקדרה ובטל בששים. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. מעשה בא לפני רבנו יצחק ב"ר שמואל, בקדירה רותחת שנפל טיפת חלב על צידה החיצון כשהייתה על האש, ואסרו רבנו מטעם דחתיכה עצמה נעשית נבלה ופלט החום מעבר אל עבר, ונעשה הוא עצמה נבלה ואסר כל הרוטב מבפנים אפילו שיש בו יותר מששים. אעפ"י שאם נפל ברוטב היה מפעפע בכל הקדירה ובטל בששים.
<h2>דף קיא:</h2>
ההוא קדרה שבשלו בה בשר, ופעם אחרת הוחמו בה חמין, ושגגו ונתנו בה כף חולבת, ומן החמין מלגו בה תרנגולת, ובא מעשה לפני רבי והורה, שהקדרה והכף ישברו, והתרנגולת תאכל, מפני שמולגה בכלי שני וכלי שני אינו מבשל. ועוד מצאתי, מעשה שמלגו תרנגולת בחמין שהוחמו בקדרה של חלב, והתירה רבי בנותן טעם בר נותן טעם. מעשה היה, שהוחמו מים ביורה כדי למלוג תרנגולת, וגם הדיחו תחילה קערות באותן מים, ונמצאת קערה אחת ביניהם שלא היתה כשרה, והתיר הר"ר שמחה מאושפירא ז"ל התרנגולת, מפני הנוצה שמגינה עליה, והיורה והקערות צריכין הגעלה. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. מעשה בקדרה שבשלו בה בשר, ופעם אחת הוחמו בה חמין ושגגו ונתנו בה כף חולבת, ומן החמין מלגו בה תרנגולת ובא מעשה לפני ר' והורה, בקדרה ובכף ישברו והתרנגולת תיאכל מפני שמולגה בכלי שני וכלי שני אינו מבשל. ועוד מצאתי, מעשה שמלגו תרנגולת בחמין שהוחמו בקדירה של חלב, והתירה מורי נותן טעם בר נותן טעם. מעשה היה, שהוחמו מים ביורה כדי למלוג תרנגולת, וגם הדיחו תחלה קערות באותן המים ונמצאת קערה אחת ביניהם שלא היתה כשירה, והתיר הר' שמחה מאשפירא ז"ל התרנגולת מפני הנוצה שמגינה עליה, והיורה והקערות צריכין הגעלה.
ושוב בא מעשה לפניו. שהניחו חלב צונן לתוך קדרה של בשר, ותחילה הדיחו אותה יפה, והתיר רבי החלב והקדרה. דהא דקימא לן, דבר שנשתמשו בהן חמין אסור להשתמש בהן בצונן היינו דוקא לכתחילה. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. עוד בא מעשה לפניו, שהניחו חלב צונן לתוך קדרה של בשר ותחלה הדיחו אותה יפה, והתיר ר' החלב והקדירה. דהא קיימא לן, דבר שנשתמש בהן חמין אסור להשתמש בהן אפילו בצונן היינו דוקא לכתחילה.
<h2>דף קיד.</h2>
מעשה בא לפני מורי הר"ר שמחה מאושפירא זצ"ל, שבא אחד ולקח ממי חלב וזרק לתוך יורה של בשר מבושלת. והורה רבי, כיון דמי חלב לא הוי כחלב לענין מבשל בשר בהן, כדאיתא פרק כל הבשר דפטור המבשלו, אלמא לית בהו אלא איסורא דרבנן, הלכך אפילו יש ביורה פחות מששים משליך עליהם מים ומבטלן. [שבלי הלקט דין קנוח סימן ל"א]. מעשה בא לפני הר' שמחה מאשפירא ז"ל, שבא אחד ולקח ממי חלב וזרק לתוך יורה של בשר מבושלת. והורה ר' כיון דמי חלב לא הוי כחלב לענין מבשל בהן בשר כדאיתא בפרק כל הבשר דפטור המבשלו, אלמא לית בהו אלא איסורא דרבנן, הילכך אפילו יש ביורה פחות מששים, משליך עליהן מים ומבטלן, מי חלב ר"ל סירו בלע"ז.
